המודל בעבודה החינוכית במעונות העמותה לגיל הרך

26/12/2018

המודל בעבודה החינוכית במעונות העמותה לגיל הרך

עמותה לגיל הרך-מודיעים ע .ר טל' 1-9722850 – 03   פקס 9722853 – 03 ע"י מועצה אזורית חבל מודיעין ד.נ. מרכז רמלה שוהם 73100 ע-ר- 580158491   המודל בעבודה החינוכית במעונות העמותה לגיל הרך   ע"פ ה-   Misc מודל שפותח ע"י פרופסור קליין (1988,1981) מאוניברסיטת בר-אילן, המשמש כבסיס לתכנית התערבות ושיפור איכות הקשר והאינטראקציה בין מבוגר וילד . איכות היחסים הנה קריטית לצורך התפתחות אופטימלית.   ההתנהגויות באינטראקציה מוגדרות כתקשורת ובהתאם "לעקרונות התיווך". מודל ה-Misc   מייצג גישה תיווכית התפתחותית שמתבססת על אינטראקציה של 3 מסגרות תאורתיות בססיות  
  1. הגישה ההתפתחותית- התייחסות לשלב ההתפתחותי של הילד. גישה המלווה ע"י צוות של פסיכולוג, מרפאה בעיסוק וקלינאית תקשורת.
  2. גישה אקולוגית-תרבותית- ההתייחסות אל מערכת האקולוגית התרבותית בתוכה צומח הילד. זאת מתוך תפיסה שהילד מושפע ממאפייניו האישיים וממאפייני סביבתו.
העמותה משלבת את התפיסה האקולוגית של סמינר הקיבוצים ומשתלבת  מדריכה חינוכית המנחה את המטפלות ע"פ עקרונות הגישה האקולוגית לדוגמא- טיול, חצר גרוטאות, תיבות פעילות וכו. העמותה עם הפנים לקהילה – שיתוף נוער, הורים  וסביתות וסבים בארועים  כמו מועדים וחגי שיראל.
  1. הגישה התיווכית-לה מספר מרכיבים בהתנהגות של מבוגר עשויים לקדם את התפתחותו הקוגניטיבית ,הרגשית של הילד.
"גישת התיווך"- מבוססת על התאורה של ויגוצקי (1978) ופרופסור קליין ( 1988,1991).   העמותה משקיעה במדריכה חינוכית  שמנחה ומדריכה את הצוותים ע"פ קרונות גישת התיווך, ליצירת תקשורת איכותית במעגלים השונים:- מטפלת-ילד מטפלת-הורה מטפלת-מטפלת     התוכנית החינוכית הילד מטבעו יצור חברתי – הוא מגיב לגירויים אנושיים כבר מימיו הראשונים לחיים. ההתפתחות החברתית של הילד נעוצה באינטראקציות המוקדמות עם הוריוילד מסוגל ליצור קשרים עם מבוגרים ממנו בטרם יוכל לתקשר עם בני גילו. חיי החברה של הילד סובבים, בראשיתם, סביב מבוגרים ממנו.
  • בחירת  נושאי לימוד שנתיים בהתאם לחגי ומועדי ישראל, עונות השנה, מזון, בעלי חיים ומשפחה. מסביבת הילד הקרובה  אל הסביבה הרחוקה יותר, חברה וקהילה.
  • הקניית ערכים כמו סבלנות, חברות קבלת השונה.
  • למידה מתוך חיקוי, התנסות וחוויה חושית ותנועתית תוך שימוש בתיווך לפיתוח ארבעת היבטי ההתפתחות בילדים היבט שכלי, רגשי, מוטורי וחברתי.
את עיקרון התיווך פיתח פרופסור פויירשטיין שראה במבוגר המתווך את איש הקשר בין הילד לעולם כשתפקידו לזמן לילד גירויים. עליו להביא את הגירויים על – פי המצבים השונים, לעתים כפי שהם ולעתים בשינוי הגירוי לפי צרכי הילד המסוים בנסיבות המשתנות. כל מצב שנעשה על – ידי תיווך מוביל ללמידה. עקרונות התיווך – כוונה והדדיות, משמעות, הרחבה מעבר לצורך המיידי, ויסות התנהגות ומסוגלות.
  • חלוקת ילדי הכתה לקבוצות למידה על פי גיל הילדים, ביחס ובתקן של משרד בעבודה והרווחה בדגש על טיפוח גישה אישית לילד בהקשר של עבודה עם קבוצת ילדים, למידה חברתית וכישורי חיים.
  • פעילות חינוכית התואמת התפתחות הילדים במסגרת סדר יום קבוע, עידוד לשימוש בדמיון, לפיתוח שפה, דימוי עצמי, עצמאות ומשחק.
  • הקניית הרגלים ודחיית סיפוקים באמצעות, נושאי לימוד, סדר וניקיון, זמן השינה, בשעת הארוחה ועוד.
  • מתן הזדמנויות וגרייה באמצעות:
משחקים – הילדים משחקים במשחקים בהתאם לגילם ולהתפתחותם, משחק תפקודי-פונקציונלי,  משחק קונסטרוקטיבי , משחק דרמטי – סמלי ומשחק לפי חוקים.  הבדל בין סוגי המשחק הוא שבמשחקים הפונקציונלי, הקונסטרוקטיבי והדרמטי, מתרכז הילד בעצמו ובחומרים שבהם הוא משחק. במשחק הסוציו-דרמטי הוא משחק בשיתוף עם ילדים אחרים. במשחקי הגעה בבוקר חשיבות רבה ליצירת קשר בן-אישי של הפעוט למטפלת ובינו לבין חבריו זהו הרגע להתחיל את היום על פי סדר ולהיות חלק מקבוצה. מפגשי בוקר ונושא – "מפגש" עם ילדים עד גיל 3 הינו מפגש חווייתי ובעל מבנה קבוע, כגון: • פותחים בברכת בוקר טוב לילדים • מבררים על מה נשוחח ונלמד היום • ממשיכים עם שני שירים ודקלום • מסיימים בפנייה מסודרת של הילדים לפעילות הבאה. למשל: "כל מי שלובש חולצה אדומה, יכול לגשת ליטול ידיים ואחר כך להתיישב ליד שולחן האוכל". הגשת חומרים- ילדים מתרשמים ,מבטאים ומביעים בכל מיני דרכים ויש לעודד ולטפח בקרבם שימוש באופניי ביטוי אמנותיים מגוונים. התנסות במגוון חומרים כמו מים, חיימר, חול, צבעים ונייר מהווה אמצעי פורקן והבעה בלתי מילולית. בנוסף היצירה החופשית מהווה כלי השלכה המאפשר לילד לבטא את עולמו הפנימי באופן חופשי, יצירתי, אישי וייחודי. חומרי היצירה תורמים רבות לחיזוק מערכת התחושה והמוטוריקה, לרכישת מיומנויות יסוד והרגלי עבודה כמו סדר, ארגון ותכנון, לתרגול מיומנויות חברתיות ותקשורת בין אישית, להרחבת הידע וההבנה, לפיתוח תהליכי חשיבה ולשכלול כישורי שפה. בסיכומו של דבר ההתנסויות והמטלות השונות מקדמות את תפקודו של הילד. שעת סיפור– הקראת סיפורים בגיל הינקות תורמת להתפתחות הילד מבחינה רגשית, שפתית, שכלית, קשר עם ההורים והעולם, מפתחת את הדמיון והיצירתיות, ביטחון עצמי ועוד. עד גיל שנתיים – המאפיין את הילד בשלב הזה מבחינת התפתחותו הלשונית, היא ההתקדמות המהירה באוצר המילים. גם אם הילד עדיין לא מדבר, אנחנו יודעים שהוא מבין, והבנה זו מאפשרת לו טווח ריכוז ויכולת הקשבה. הילד הקטן נהנה במיוחד מצלילים ומקצב. חרוזי אמירה שיש בהם רצף קצבי של מילים גורמים הנאה מרובה לילד גם אם אינו מבין את כל המילים. מבחינה רגשית יש בקריאת סיפור נתינה מענגת מצד המבוגר. אופן הקריאה לילד הוא אולי הגורם החשוב ביותר. חשוב אפילו יותר מכמות הקריאה. חיוני לעודד את השתתפות הילד ולשמוע את דעתו ורעיונותיו למסופר. הנעת הילד ועידודו להרחיב בנוגע למה שיש לו לומר על הסיפור ומתן שבחים על מאמציו, הם הגורמים המרכזיים בהתפתחות לשונית מוצלחת. למעשה, קריאה שאינה מערבת את הילד עלולה להסתיים בכך שיאבד עניין. ילדים מגיל שנתיים  הם צרכני ספרות. ילדים אשר עברו את ההכנה בפעילויות הקודמות בהקראת סיפורים, יהיו מסוגלים עתה לשמוע סיפור מתוך ספר שיש בו רצף עלילתי. בגיל זה עסוקים הילדים בתירגול מיומנויות השפה והספרים יכולים לשמש זירה ללמידה והתנסות. בגיל שנתיים-שלוש אפשר לצפות מהקטנים שיצליחו לשבת עשר דקות רצופות ולשמוע סיפור מתחילתו ועד סופו. חשוב מאוד להראות לילדים את התמונות והאיורים שבספר. אין אפשרות לילדים להקשיב להרבה תיאורים. התמליל לגילאי שנתיים-שלוש הוא קצר והתמונה באה להשלימו. כשהילד הקטן מתבונן בתמונות הוא משוחרר מהצורך לתרגם את המילים לתמונות וכך הוא יכול להתרכז טוב יותר במילים ובמשפטים. סיפורים וקריאה הם "זריקת מרץ" לדמיונו של הילד והם מסייעים לו להרגיש שיש לו יכולת לשלוט בסביבתו ושהוא לומד עליה. תיבות פעילות – תיבות הפעילות נועדו לעודד יוזמה וחקירה, לפתח מיומנויות של מוטוריקה עדינה ומיומנויות שכליות, כגון: פיתוח מושגים, מיון, התאמה, משחקי דמיון ("כאילו") ועוד. תיבות הפעילות מורכבות מחומרים וחפצים מציאותיים, הנאספים מהסביבה והן מהוות מקור משיכה חזק עבור הילד. הסיבה למשיכה היא שהילד הקטן מעדיף לשחק בחפצים אמיתיים. זאת מתוך רצונו לחקות את ההתנהגויות השונות של המבוגרים בסביבתו. המשחק בתיבות הפעילות כולל בתוכו שלושה סוגי משחק: פונקציונלי-תפקודי, קונסטרוקטיבי, דרמטי וסוציו דרמטי. תיבות אלה הן ניידות וניתן להשתמש בהן כפעילות מעבר בשעות שונות של היום, בהתאם לשיקול דעתה של המטפלת. תיבות פעילות ממוינות – מכילות חפצים שונים מחיי היום-יום, שיש להם תכונה אחת בולטת ומשותפת, לדוגמה: חומר דומה – תיבת נייר , תיבת פריטי פלסטיק; תוכן דומה – תיבת כלי תחבורה, תיבת כלי מטבח; תפקיד דומה – סוגי השחלות של חרוזים, השחלות לתוך קופסה, תיבות כדורים, תיבות בובות מבדים, כדורי צמר, כובעים, חפצים אדומים, כחולים, וכדומה. חצר גרוטאות- חצר הממוקמת באזור מקורה ומוצל במעון, בשיתוף עם ההורים וקהילת המושב. איסוף גרוטאות הבית נותנת לילדים חומרים לחקירה ומאפשרת להם לבנות עולם של מושגים שונים. בחצר אוסף של חפצים וחומרים שנעשו בידי אדם. גרוטאות אינן חפצים מקולקלים, שבורים וחסרי צורה, אלא חפצים שלמים שאינם נחוצים עוד ושאין ביניהם דבר מקשר. המגוון מאפשר לילד לפעול בעזרת חפצים שונים, הלקוחים מן המציאות. חפצים אלה מעודדים את רצונו של הילד לחקור, ליזום, ללמוד ולהפעיל את הדמיון  תוך שמירה על כללי בטיחות ובטחון הילדים. חצר מים– שולחן המים מזמין את הילדים לפעילות עצמאית עם תיווך מועט יחסית של המחנכת/מטפלת במעון. בפעילות זו עוסקים בעיקר בחקר ובבדיקת התכונות הפיזיות של המים. המטרות: לזמן לילדים פעילות עצמאית תוך כדי תיווך יחסי, למידה חוויתית, תוך כדי חקר וחשיבה יצירתית, פיתוח המוטוריקה העדינה, סיפוק ועידון צרכים, הילדים יזהו את החומרים השונים מהם עשויים המוצרים ,הילדים יזהו תפקידי חלקים והקשר בין הצורה והתפקוד אותו הם ממלאים. הטיול– הטיול הוא מרכיב משמעותי בתהליך ההתפתחות וההכרות הראשונית של הפעוט עם הסביבה, העמותה לגיל- הרך בחבל מודיעין רואה חשיבות רבה ביציאה לטיולים המתאימים להתפתחות בהתאם לעונות השנה, לאירועים והתוכנית החינוכית במעונות היום. המטרה המרכזית של ילד בגיל הרך הוא בניית הזהות. הטיול מאפשר את הקשר הבלתי אמצעי של הילד לסביבה הפיזית והאנושית ובכך – הרחבת הזהות . ילד לומד ייצוגי זהות ותרבות ביום יום באמצעות החושים והקשר עם מבוגר משמעותיי בבית ובגן. תיווך לאקולוגיה  נעשה באופן בלתי אמצעי: מילולי ולא מילוי ישיר ועקיף מודע לא מודע.

 הטיול הוא מקור הזנה של התכנים בגן

ילד לומד ייצוגי זהות ותרבות ביום יום באמצעות החושים והקשר עם מבוגר משמעותיי בבית ובגן. תיווך לאקולוגיה  נעשה באופן בלתי אמצעי: מילולי ולא מילוי ישיר ועקיף מודע לא מודע. דרך הטיולים  ילדים לומדים את "הפרופיל האקולוגי" אתרים מיתוסים, דמויות, חגים ,שפה, סיפורים שירים. הרגשת השייכות והזהות מתרחבות למעגל האקולוגי. למידה דרך התנסות ממשית בסביבה ממשית   התוכנית הטיפולית
  • בסיס עבודתה המטפלת מהווה דמות התקשרות משמעותית עבור הילד, על מנת שיהיה פנוי להתנסות חקירה ולמידה.
  • פיתוח יחסים קרובים וחמים עם המחנכת-מטפלת בכתה בכל שעות היום .
  • שיתוף פעולה עם ההורים בזמני גמילה ממוצץ וטיטול.
  • קשר ועדכון ההורים ביחס לזמני ההאכלה, כמויות וסוג האוכל, שינה במעון והחלפות.
  • תפריט להזנת הילדים בהמלצת תזונאית לגיל הרך ובאישור משרד העבודה והרווחה., מותאם לצורכי הילדים להתפתחותם ולעונות השנה, הארוחות מגוונות ומאוזנות מבחינה בריאותית. מעבר להזנת הילדים הצוות החינוכי טיפולי מנצל את שעת הארוחה כהזדמנות ללמידה ומתווך לילדים על ריחות, טעמים וצורות המזון.
    הקשר האישי עם ההורים העמותה לגיל הרך מקדמת בברכה את הקשר האישי עם הורי הילדים במעונות. כל מעון מעודד שיתוף הורים פעיל ליצירת תקשורת טובה עם הצוות החינוכי, להחלפת מידע רלוונטי בשגרת חיי היום יום במעון, למיצוי כל האפשרויות לטיפוח הגדילה וההתפתחות של ילדיהם ו העשרת הורים בידע ההתפתחותי.           הכשרת והעצמת הצוות העמותה לגיל הרך משקיעה משאבים רבים בהכשרת כח אדם מקצועי ומיומן, את המעונות מלוות שתי מדריכות חינוכיות, אחת מייצגת את הגישה הקיבוצית והשנייה את הגישה החינוכית באוניברסיטת בר אילן. מיזוג שתי הגישות מעשיר ומעצים את הצוות ופותח לפניו מגוון כלים נוספים לארגז הכלים החינוכי טיפולי במעון.  ( רצ"ב דוגמא לפעילות במים)             השתלמות מנהלות העמותה                                                          29 באפריל 2018             פעילות בשולחן מים  

שולחן המים מזמין את הילדים לפעילות עצמאית עם תיווך מועט יחסית של המחנכת/מטפלת במעון. בפעילות  זו עוסקים בעיקר בחקר ובבדיקת התכונות הפיזיות של המים.

איך מכינים את שולחן המים? ניתן לבנות אותו כסדנת מצרפים, גיגיות לפעילות, שולחן מים, כלים, חומרים וספרי פעילות, אשר יתמכו בתהליך החקר והגילוי,  שולחן המים מורכב מתעלות הניתנות לחיבור, לתכנון ולחיבור במגוון דרכים. ניתן לגזור הפרשי גובה באופן החיבור. כמו כן ישנן תוספות כמו: סכרים, משאבה, ברז, גלגלת ועוד, המעשירים את המשחק ויוצרים עניין חדש באמצעות המשחק במים הילדים מתנסים במושגים בסיסיים במדע כמו צף או שוקע, זורם, מתערבל ועוד משחק חופשי במרכז המים הכולל שולחן מים עם משחקים קטנים, ספינות, קוביות מחומרים שונים בבובות קטנות, בצדפים וכד' ספוגים – ניתן להביא לילדים ספוגים שונים במגוון צבעים, גדלים ובעלי כושר ספיגה שונה. ניתן להתייחס למשקל הספוג כשהוא יבש ורטוב בועות סבון – מתכון למי סבון כוסות מים, 1 כוס סבון נוזלי, כף סוכר (כדי שקרום הסבון יהיה עמיד) אפשר להשתמש בכלים שונים ליצירת בועות סבון: סלסילות רשת, קשיות, חוטי מתכת ועוד יצירת קולות – בעזרת כלים עם מים, תיפוף על קעריות הפוכות המונחות בגיגית מים ניתן להציג בעיה בפני הילדים, כיצד אפשר להעביר מים מכלי לכלי בעזרת כלים כגון: משאבת נוזלים, מזרקים, בקבוקים לחיצים, אקדחי מים, בקבוקים עם מנגנון שאיבה (כשלכל אחד מן הכלים מנגנון שונה ניתן להשוות ביניהם) ניתן לעמוד על שינויים במצבי הצבירה במים: להקפיא מים וליצור קרחונים ולהפך. מיפוי בנושא שולחן מים מטרות:l
  1. לזמן לילדים פעילות עצמאית תוך כדי תיווך.
  2. למידה חוויתית, תוך כדי חקר וחשיבה יצירתית.
  3. פיתוח המוטוריקה העדינה.
  4. סיפוק ועידון צרכים.
  5. הילדים יזהו את החומרים השונים מהם עשויים המוצרים
  6. הילדים יזהו תפקידי חלקים והקשר בין הצורה והתפקוד אותו הם ממלאים
מספר הנושא הפעילות החומר
1 הכרת תכונות המים. חקר על תכונות המים (ריח, טעם, צבע, צורה (מה יקרה למים כאשר נעביר אותם מכלי לכלי? נשפוך מים לכלים שונים ונראה שהמים מקבלים את צורת הכלי).  
2 הקניית חוקים וכללים לגבי שולחן המים. הצגת השולחן והצגת הכללים עם הילדים.  
3 משחק חופשי בשולחן. הילדים יפעלו באופן חופשי במרכז לצורך הכרות ראשונית תחילה, ולאחר מכן לצורך חקר. הצוות החינוכי יתווך. משפכים, בקבוקים, מסננות, צינורות, ספוגים, ם ליצירת בועות סבון  ועוד
4 צף שוקע, שאלת החקר:  האם גודל הגוף משפיע על נטייתו לשקוע או לצוף (יש לקחת חפצים בגדלים שונים העשויים מאותו החומר) משחק לבדיקת צף שוקע, מיון החפצים לפי צף ולפי שוקע. להסביר לילדים שלא הגודל קובע אם יצוף אלא המשקל מכסים וכלי מטבח שונים , כוסות נייר או פלסטיק. צעצועי אמבט צפים ושוקעים
5 מה בגיגית? מציגים בפני הילד את החפצים ומשימיים אותם. מכניסים את החפצים למים. מכסים את עיניו. על הילד למשש את החפצים, לקרוא בשמם ולהוציאם מהמים. כלי מידה, בקבוקי התזה או שאיבה, ספוגים , שאריות בד מסוגים שונים