הילדים מטבעם חברתיים, הם מגיבים לגירויים אנושיים מימיהם הראשונים, ההתפתחות החברתית שלהם נעוצה באינטראקציה המוקדמת עם ההורים ושכבת הגיל הבוגרת ורק לאחר מכן עם בני גילם. בתוך כך, התוכנית החינוכית המיושמת במעונות,  היא תוכנית הוליסטית, עשירה ומגוונת המפגישה את הילדים עם הסביבה באופן המתאים להם ביותר ופועלת למקסם את כלל שלבי התפתחות הילד. 

לצפייה בלוח פעילות יומי תינוקות – לחץ כאן
לצפייה בלוח פעילות פעוטים ובוגרים – לחץ כאן 
לצפייה בלוח הפעילות השנתי – לחץ כאן 

עקרונות התוכנית החינוכית שלנו

• בחירת נושאי לימוד שנתיים בהתאם לחגי ומועדי ישראל, עונות השנה, מזון, בעלי חיים ומשפחה. מסביבת הילד הקרובה אל הסביבה הרחוקה יותר, חברה וקהילה.
• הקניית ערכים כמו סבלנות, חברות וקבלת השונה. 
• למידה מתוך חיקוי, התנסות וחוויה חושית ותנועתית, תוך שימוש בתיווך לפיתוח ארבעת היבטי ההתפתחות של הילדים (היבט שכלי, רגשי, מוטורי וחברתי).
חלוקת ילדי הכיתה לקבוצות למידה על פי גיל הילדים, ביחס ובתקן של משרד הכלכלה, בדגש על טיפוח יחס אישי, למידה חברתית וכישורי חיים.
• פעילות חינוכית התואמת את שלבי התפתחות הילדים במסגרת סדר יום קבוע, עידוד לשימוש בדמיון לפיתוח שפה, דימוי עצמי, עצמאות ומשחק.
• הקניית הרגלים ודחיית סיפוקים באמצעות נושאי לימוד, סדר וניקיון, זמן השינה, במהלך הארוחות ועוד.

מתן הזדמנויות וגירויים:

משחקים – הילדים משחקים במשחקים בהתאם לגילם ולהתפתחותם, משחק תפקודי-פונקציונלי, משחק קונסטרוקטיבי , משחק דרמטי – סמלי ומשחק לפי חוקים. ההבדל בין סוגי המשחק הוא שבמשחקים הפונקציונלי, הקונסטרוקטיבי והדרמטי, הילד מתרכז בעצמו ובחומרים שבהם הוא משחק. במשחק הסוציו-דרמטי הוא משחק בשיתוף עם ילדים אחרים. במשחקי ההגעה בבוקר ישנו דגש ליצירת קשר בין הפעוט למטפלת ולחבריו.  זהו הרגע להתחיל את היום על פי סדר ולהיות חלק מקבוצה.

מפגשי בוקר ונושא – "מפגש" עם ילדים עד גיל 3 הינו מפגש חווייתי ובעל מבנה קבוע כגון: 
• פותחים בברכת בוקר טוב לילדים
• מבררים על מה נשוחח ונלמד היום
• ממשיכים עם שני שירים ודקלום
• מסיימים בפנייה מסודרת של הילדים לפעילות הבאה.
למשל: "כל מי שלובש חולצה אדומה, יכול לגשת ליטול ידיים ואחר כך להתיישב ליד שולחן האוכל".

הגשת חומרים- ילדים מתרשמים, מבטאים ומביעים את עצמם בכל מיני דרכים ויש לעודד ולטפח בקרבם שימוש באופניי ביטוי יצירתיים ומגוונים. התנסות במגוון חומרים כמו מים, חיימר, חול, צבעים ונייר מהווה אמצעי פורקן והבעה בלתי מילולית. בנוסף יצירה חופשית מהווה כלי השלכה המאפשר לילד לבטא את עולמו הפנימי באופן חופשי, יצירתי, אישי וייחודי. חומרי היצירה תורמים רבות לחיזוק מערכת התחושה והמוטוריקה, לרכישת מיומנויות יסוד והרגלי עבודה כמו סדר, ארגון ותכנון, לתרגול מיומנויות חברתיות ותקשורת בין אישית, להרחבת הידע וההבנה, לפיתוח תהליכי חשיבה ולשכלול כישורי שפה. בסיכומו של עניין ההתנסויות והמטלות השונות מקדמות את תפקודו של הילד.

שעת סיפור- הקראת סיפורים בגיל הינקות תורמת להתפתחות הילד מבחינה רגשית, שפתית, שכלית, קשר עם ההורים והעולם, כמו גם לפיתוח הדמיון והביטחון העצמי. 

עד גיל שנתיים – המאפיין את הילד בשלב הזה מבחינת התפתחותו הלשונית היא ההתקדמות המהירה באוצר המילים. גם אם הילד עדיין לא מדבר, אנחנו יודעים שהוא מבין, והבנה זו מאפשרת לו טווח ריכוז ויכולת הקשבה. הילד הקטן נהנה במיוחד מצלילים ומקצב. חרוזי אמירה שיש בהם רצף קצבי של מילים גורמים הנאה מרובה לילד גם אם אינו מבין את כל המילים. מבחינה רגשית יש בקריאת סיפור נתינה מענגת מצד המבוגר. אופן הקריאה לילד הוא הגורם החשוב ביותר, חיוני לעודד את השתתפות הילד ולשמוע את דעתו ורעיונותיו למסופר. 

ילדים מגיל שנתיים הם צרכני ספרות. ילדים אשר עברו את ההכנה בפעילויות הקודמות בהקראת סיפורים יהיו מסוגלים עתה לשמוע סיפור מתוך ספר שיש בו רצף עלילתי. בגיל זה עסוקים הילדים בתרגול מיומנויות השפה והספרים יכולים לשמש זירה ללמידה והתנסות. בגיל שנתיים-שלוש אפשר לצפות מהקטנים שיצליחו לשבת עשר דקות רצופות ולשמוע סיפור מתחילתו ועד סופו.
חשוב מאוד להראות לילדים את התמונות והאיורים שבספר. התוכן המילולי לגילאי שנתיים-שלוש הוא קצר והתמונה באה להשלימו, כשהילד הקטן מתבונן בתמונות הוא משוחרר מהצורך לתרגם את המילים לתמונות וכך הוא יכול להתרכז טוב יותר במילים ובמשפטים.
יצוין כי סיפורים וקריאה הם "זריקת מרץ" לדמיונו של הילד והם מסייעים לו להרגיש שיש לו יכולת לשלוט בסביבתו ושהוא לומד עליה.

תיבות פעילות – תיבות הפעילות נועדו לעודד יוזמה וחקירה, לפתח מיומנויות של מוטוריקה עדינה ומיומנויות שכליות כגון: פיתוח מושגים, מיון, התאמה, משחקי דמיון ("בכאילו") ועוד. תיבות הפעילות מורכבות מחומרים וחפצים מציאותיים, הנאספים מהסביבה והן מהוות מקור משיכה חזק עבור הילד. הסיבה למשיכה היא שהילד הקטן מעדיף לשחק בחפצים אמתיים, זאת מתוך רצונו לחקות את ההתנהגויות השונות של המבוגרים בסביבתו. המשחק בתיבות פעילות כולל בתוכו שלושה סוגי משחק: פונקציונלי-תפקודי, קונסטרוקטיבי, דרמטי וסוציו-דרמטי.

תיבות פעילות ממוינות – מכילות חפצים שונים מחיי היום-יום, שיש להם תכונה אחת בולטת ומשותפת, לדוגמה: חומר דומה – תיבת נייר , תיבת פריטי פלסטיק; תוכן דומה – תיבת כלי תחבורה, תיבת כלי מטבח; תפקיד דומה – סוגי השחלות של חרוזים, השחלות לתוך קופסה, תיבות כדורים, תיבות בובות מבדים, כדורי צמר, כובעים, חפצים אדומים, כחולים, וכדומה.

חצר גרוטאות- חצר הממוקמת באזור מקורה ומוצל במעון. איסוף גרוטאות הבית נותן לילדים חומרים לחקירה ומאפשר להם לבנות עולם של מושגים. בחצר זו אוסף של חפצים וחומרים שנעשו בידי אדם. גרוטאות אינן חפצים מקולקלים, שבורים וחסרי צורה, אלא חפצים שלמים שאינם נחוצים. המגוון מאפשר לילד לפעול בעזרת חפצים שונים, הלקוחים מן המציאות.

שולחן מים– שולחן המים מזמין את הילדים לפעילות עצמאית עם תיווך מועט יחסית של המחנכת/מטפלת במעון. בפעילות זו עוסקים בעיקר בחקר ובבדיקת התכונות הפיזיות של המים. הפעילות מאפשרת לילדים לחוות עצמאות, חקר וחשיבה יצירתית, פיתוח המוטוריקה העדינה, סיפוק ועידון צרכים.

הטיול- הטיול הוא מרכיב משמעותי בתהליך ההתפתחות וההיכרות הראשונית של הפעוט עם הסביבה, העמותה לגיל הרך בחבל מודיעין רואה חשיבות רבה ביציאה לטיולים המתאימים להתפתחות בהתאם לעונות השנה, לאירועים ולתוכנית החינוכית במעונות.
המטרה המרכזית של ילד בגיל הרך היא בניית הזהות והטיול מאפשר את הקשר הבלתי אמצעי של הילד עם הסביבה הפיזית והאנושית ובכך מסייע לפיתוח הזהות. ילד לומד ייצוגי זהות ותרבות ביום יום באמצעות החושים והקשר עם המבוגר משמעותי בבית ובגן. תיווך לאקולוגיה נעשה באופן בלתי אמצעי: מילולי ולא מילוי ישיר ועקיף מודע לא מודע. כמו כן הטיול הוא מקור הזנה של התכנים הנלמדים במעונות. 

התוכנית הטיפולית

• פיתוח יחסים קרובים וחמים עם המחנכת-מטפלת בכיתה בכל שעות היום.
• שיתוף פעולה עם ההורים בזמני גמילה ממוצץ ומטיטולים. 
• קשר ועדכון ההורים ביחס לזמני האכלה, כמויות וסוג האוכל, שינה במעון והחלפות.
• תפריט להזנת הילדים בהמלצת תזונאית לגיל הרך ובאישור משרד הכלכלה, מותאם לצרכי הילדים, להתפתחותם ולעונות השנה, הארוחות מגוונות ומאוזנות מבחינה בריאותית. מעבר להזנת הילדים הצוות החינוכי טיפולי מנצל את שעת הארוחה כהזדמנות ללמידה של ריחות, טעמים וצורות המזון.

הקשר האישי עם ההורים

העמותה לגיל הרך מקדמת בברכה את הקשר האישי עם הורי הילדים במעונות.
כל מעון מעודד שיתוף הורים פעיל ליצירת תקשורת טובה עם הצוות החינוכי, להחלפת מידע רלוונטי בשגרת חיי היום יום במעון, למיצוי כל האפשרויות לטיפוח הגדילה וההתפתחות של הילדים, לצד העשרת הורים בידע ההתפתחותי.

הכשרת והעצמת הצוות

העמותה לגיל הרך משקיעה משאבים רבים בהכשרת כוח אדם מקצועי ומיומן, את המעונות מלוות שתי מדריכות חינוכיות, אחת מייצגת את הגישה הקיבוצית והשנייה את הגישה החינוכית של אוניברסיטת בר אילן. מיזוג שתי הגישות מעשיר ומעצים את הצוות.