התפתחות רגשית וחברתית בגיל הרך

26/12/2018

התפתחות רגשית וחברתית בגיל הרך

 (מתוך "לא נולדים אלימים"/מרים רוזנטל, ליהי גת וחנה צור(

מהי "יכולת חברתית" אצל ילדים בגיל הרך?

רוב ההגדרות למושג יכולת חברתית מתמקדות ביכולת של הפרט ליצור ולשמר יחסים ( social competence) הדדיים ומספקים עם בני גילו.

ילד בעל כשירות חברתית יכול להבין את הזולת ויכול לתקשר באופן יעיל גם עם מבוגרים וגם עם בני גילו. מי שיש לו יכולות כאלו יודע להתאים את התנהגותו לאחרים במצבים חברתיים שונים, וגם מפיק הנאה רבה ממגעים חברתיים. ילדים עם יכולת חברתית טובה יוזמים מגע חברתי ביעילות ומיטיבים להצטרף למשחק עם בני גילם.

כאשר ניסיון הצטרפות כזה אינו עולה יפה, הם עומדים יפה בדחייה, חוזרים ומנסים להצטרף בדרך אחרת. יש להם אסטרטגיות משחק מפותחות ובדרך כלל הם מצליחים לענות על צרכיהם האישיים ולהשיג את מטרותיהם.

מיהם הילדים בעלי יכולת חברתית גבוהה?

אלו הם ילדים שיש להם הבעה רגשית ברורה, והבעה הנוטה להיות חיובית – כזו ש"מזמינה" את הזולת למגע חברתי. יש להם הבנה רגשית שמאפשרת להם להתייחס באופן קשוב ואוהד למצבו של האחר. יש להם גם יכולת לווסת את רגשותיהם בגמישות וביעילות, ולמתן אותם במצבים חברתיים סוערים – הן במצבים המעוררים מצוקה או תסכול, והן ברגעים של התלהבות והשתוללות.

הקשר בין היכולת החברתית והיכולת הרגשית הוא מעגלי: מחד, היכולות בתחום הרגשי מסייעות להצלחת הילד בעולם החברתי. מאידך, מגעיו החברתיים מאפשרים לו לתרגל ולשכלל את היכולות הרגשיות שלו.

רמת המגעים החברתיים בין ילדים

ככל שהילד גדל, המגעים החברתיים שלו עם ילדים אחרים נעשים מורכבים יותר, עשירים יותר וממושכים יותר. אך כבר בימים הראשונים לחייהם תינוקות מתייחסים לבני-גילם: הם מתחילים לבכות כשהם שומעים תינוק אחר בוכה, ומגיבים זה לזה באופן המבטא עניין מיוחד. במהלך החדשים הראשונים לחייהם הם מתבוננים זמן ממושך, נוגעים, או מנסים לקחת חפץ מידיו של התינוק האחר. אין כל ספק שתשומת הלב שלהם לבני גילם

שונה מתשומת הלב שהם מעניקים לחפצים או למבוגרים בסביבתם.

עם השנים רמת המגעים החברתיים נעשית גבוהה יותר, והעניין המיוחד של הילד בבני גילו מקבלת גוונים נוספים.

שני גורמים קובעים את רמת היחסים החברתיים: א. משך האינטראקציה- עד כמה הילד מצליח ליזום מגע חברתי ולשמור עליו לאורך זמן. ב. מידת המורכבות של היחסים: למשל, האם המשחק הוא מקביל הוא משותף.

אילו יכולות נדרשות מהילד על מנת לקיים מגעים חברתיים עם ילדים אחרים?

  • לדעת ליזום קשרלדעת כיצד ליצור מוקד התעניינות משותף – עם ילד אחר, או עם מספר ילדים אחרים. הילד צריך לזהות מה מעניין את החבר או שעליו להצליח להסב את תשומת לבו של הילד האחר ולמקדו במה שמעניין אותו עצמו ברגע מסוים. הוא צריך למצוא דרך להצטרף ליד האחר ואם אינו מבין מהמעסיק אותו – לדעת לבקש אינפורמציה שתבהיר את כוונות החבר.
  • לדעת להתמיד ב"קשב המשותף"  – (Joint attention) לא להיות מוסח בקלות ולא לאפשר לאחר לאבד עניין בנושא המשותף. הילד צריך להיות מסוגל לסנן כל מיני הפרעות רקע וגם לעזור לחברו לא להיות מוסח. עליו להמשיך ולקיים את המגע עם החבר תוך שמירה על מיקוד משותף בנושא המשותף ולעקוב אחר השינויים בהתעניינות של האחר.
  • להיות מודע לרגשות ולכוונות של השני – להבין את הבעותיו הרגשיות של הילד האחר ואת משמעותם לגבי רצונו וכוונותיו. להבין שייתכן ולילד האחר יש רגשות, כוונות וזווית ראייה שונה משלו עצמו, ולהתנהג בהתאם להבנה זו.
  • תפקידים משלימים – לדעת לתזמן את הפעולות שלו עם אלו של האחר. כל שותף מביא למגע החברתי את מה שמעניין אותו ורצוי לו. כדי שהמגע יתמשך או יתפתח למשחק משלים כל שותף חייב בו זמנית להגיב גם לרצונות ולכוונות של האחר.
  • להכיר את "כללי המשחק" המוסכמים – כללים ידועים מראש, או כאלו שהילדים יוצרים בעצמם.
  • לעמוד בתסכולים ולווסת את רגשותיו – כך שיוכל לשלוט בהתנהגותו בזמן המגע החברתי ולנווט אותה בהתאם להבנתו את ההקשר החברתי, או בהתאם לכללי המשחק החברתי המוסכמים. שליטה זו חשובה כדי שילדים יצליחו לשמור על משחק ממושך ומורכב.
  • פתרון קונפליקטים – להיות מסוגל לנהל משא ומתן במצבים של התנגשות בין רצונות ואי הסכמה.

"משחק חברתי מורכב"- קפיצת מדרגה בהתפתחות חברתית ( 2-3)

השנה השלישית לחיים מזוהה כפרק הזמן שבו חלה התפנית המשמעותית ביותר ביכולתו של הילד ליצור מגע- גומלין מתמשך ומורכב עם בני- גילו.

בגיל זה משחקים עדיין הרבה ( 45%)במשחקי חיקוי – אחד דוחף "מריצה" וגם השני דוחף "מריצה" – אך גם במשחקים בהם יש תפקידים משלימים אחד יושב ב"מריצה" והשני דוחף אותו ( 38% ) . לאורך השנה השלישית לחיים יש ירידה הדרגתית במשחקי חיקוי ועליה במשחקים המורכבים יותר, אך זה קורה בעיקר כשילדים מכירים זה את זה.

בשנה השלישית עם התפתחות יכולת הייצוג הפנימי והעשרת השפה, גם המשחק הסמלי מתחיל להשתנות:ממשחק אינדיבידואלי "אני אמא" הוא הופך למשחק חברתי עם שיתוף פעולה מורכב "אני אמא", "טוב, אז אני התינוקת".

הרצף ההתפתחותי שתואר כאן, מלמד אותנו שלא ניתן להפריד את ההתפתחות ההדרגתית ברמת המגעים החברתיים של הילדים מכל ההיבטים האחרים של התפתחותם בשנים הראשונות. כך למשל – ההתפתחות הקוגניטיבית של השותפים למגע החברתי תורמת ליכולת הייצוג הסמלי ובניית תסריטי משחק מורכבים, כמו גם להבנת מניעיו וכוונותיו של הזולת, הבנת זווית הראיה שלו, והבנת ההקשר החברתי בכללו. ההתפתחות הלשונית תורמת לתקשורת בין הילדים, ליכולתם להבהיר אחד לשני את כוונותיהם ורצונותיהם וליכולתם לעקוב אחר השינויים בהתעניינות או בכוונות של האחר. ההתפתחות הרגשית תורמת גם היא לרמת המגעים החברתיים: ככל שילדים מיטיבים להביע את צרכיהם הרגשיים ולהבין את אלו של חברם, ככל שהם מצליחים יותר לווסת את רגשותיהם והתנהגותם – רמת המגעים במהלך משחק משותף עולה.

מגעים פרו חברתיים בין ילדים

אלו הם מגעים שיש בהם הבעת חיבה או רגשות חיוביים אחרים כלפי ילד אחר. אלו הם גם מגעים שיש בהם ערנות רבה לכוונותיו של הזולת, למוקד ההתעניינות שלו, לרגשותיו ולצרכיו. אלו הם מגעים שבהם הילד משנה את מוקד התעניינותו, או את התנהגותו לצרכים או למשחק של הילד האחר. מגעים פרו-חברתיים מתבטאים באכפתיות בולטת לעין: בנכונות לשתף פעולה עם מישהו אחר, בנכונות לעזור לו ,להרגיעו או למצוא מענה לצרכיו.

אחת הדוגמאות הבולטות ביותר להתנהגות הפרו חברתית היא התנהגות אמפטית בתגובה למצוקה של ילד אחר.

כאשר אנו מתבוננים בפעוטות בזמן משחק, לעיתים מזדמנת לנו תמונה מרגשת: פעוט אחד נופל ובוכה, חברו שנמצא בקרבת מקום מתבונן רגע במבט מודאג…ניגש לאיטו, מוציא את המוצץ מהפה ומנסה לדחוף אותו לפי הפעוט הבוכה. או תמונה אחרת של שלוש פעוטות בנות שנתיים וחצי: תמי עינב ומירי משחקות בפעוטון. תמי ומירי משחקות יחד, כל אחת מאכילה את הבובה, הן מדברות זו אל זו ומצחקקות. עינב עומדת בצד ומתבוננת. לפתע היא ניגשת, חוטפת את הבובה מידי תמי וזו – פוצרת בבכי. מירי קמה, צועקת בכעס "עינבי?", הולכת לפינת החדר, מוצאת בובה אחרת ומביאה אותה לתמי שנרגעת והן ממשיכות לשחק. תמונות אלו ודומות להן של גילויי התייחסות, דאגה ואכפתיות של פעוטות לפעוטות אחרים אנו פוגשים מדי יום במסגרות החינוכיות. במקומות מסוימים אפשר לראות התנהגויות כאלו לעיתים קרובות, ובמסגרות חינוכיות אחרות התנהגויות אלו הן נדירות למדי. איך ניתן להסביר זאת? ממחקרים מסתבר שילדים בגיל שנתיים מראים לעיתים קרובות, התנהגויות אמפתיות והתנהגויות של נתינה והתחלקות. התופעה פוחתת כאשר הם מגיעים לגן. מדוע?
לעיתים אנו עומדים מבולבלים בין התצפיות שתוארו לעיל ובין התיאוריות שגורסות כי ילדים בגיל זה הם אגוצנטריים, משחקים "זה ליד זה" ולא "זה עם זה" ולא ברור לנו אם יש צורך שנתערב.

מהי אמפתיה?
אמפתיה היא תהליך רגשי עם מרכיבים קוגניטיבים, האחראי לכך שלאדם יש רגשות המתאימים יותר למצב האחר, מאשר למצב העצמי (hoffman,1987).
המאפיינים של אמפתיה הם:
·היכולת להרגיש את מצב האחר (לקרוא איתותים רגשיים של מצוקה או עצב).
·היכולת להבין מה קורה, לפענח את מצב הזולת סיטואציה ולהבין קשרי סיבה-תוצאה.
·היכולת לפעול בצורה שתהיה מותאמת למצב הזולת – ללטף, להושיט עזרה ממשית, לקרוא למבוגר לעזרה ולעיתים רק ליצור תקשורת, כלומר ל"שדר" לחבר במצוקה בדרך שתובן על ידי שאנו איתו.

כיצד מתפתחת אמפתיה?
אמפתיה היא יכולת מולדת שהולכת ומתפתחת תוך כדי אינטראקציה עם מבוגרים (הורה או מחנך).

ילדים בני שנתיים ושלוש יכולים לדבר על רגשות והסיבות להם, "סבתא כועסת כי כתבתי על הקיר". כמו כן הם יכולים להבין ולהסביר את המצב הרגשי של הזולת. הפעוט יכול להסביר "הוא בוכה כי הוא קיבל מכה".

ביטויי אמפתיה
אמפתיה מופיעה כתגובה לביטויי מצוקה של זולת. היא יכולה להופיע כאשר הפעוט צפה מהצד במצוקה או כאשר הוא גורם למצוקה (התנהגות מכפרת). אם נתבונן היטב נראה כי ברוב המקרים יופיעו צורות מסוימות של תגובה אמפתית:
·התבוננות
·התבוננות עם מעורבות רגשית – הבעת פנים של מצוקה עצמית, בכי או תגובה הפוכה של צחוק או חיוך של מבוכה.
התנהגות אמביוולנטית לדוגמה: פעוט בן שנתיים ושישה חודשים מגיב להבעת כאב של האם באמירה "לאימא כואב", הוא רץ מסתכל מקרוב על המקום הכואב, נותן מכה לאם, ואומר "את בוכה" ומנשק את המקום הכואב.
ביטוי קוגניטיבי – לדוגמה: חיפוש מילולי או פיסי של המחנכת, פניה אליה בבקשת עזרה. זוהי עדות לכך שהפעוט מבין שפעוט אחר נמצא במצוקה הוא מקשר זאת להבנה שהמחנכת יכולה לעזור.
ביטוי מילולי – לדוגמה: פעוט בן שנתיים וששה חודשים פונה לאחותו הבוכה: "זה בסדר תמי, אל תבכי".
תגובה אינסטרומנטלית – בשלבים הראשונים הילד נוקט בהתנהגויות שקשורות בעצמו, כלומר הוא מביא לחברו דבר שיכול לנחם את עצמו. לדוגמה: פעוט בן שנתיים מגיב לאם הנראית עייפה: " אני אביא לך את הדובי שלי", ואכן הוא הולך ומביא. בשלב מאוחר יותר יחפש הפעוט איך להגיב בצורה המותאמת יותר לצורכי האם.

אמפתיה לרגשות האחר – מתחילה להופיע בערך בגיל שנתיים, ברגע שהפעוט נוכח בעובדה שלזולת יש רגשות, והם שונים מרגשותיו.

חשיבות האמפתיה וזיקתה לתחומי התפתחות הילד
האמפתיה חשובה, הואיל ואנו שואפים לגדל ילדים שיהיו נדיבים מתחלקים ודואגים לזולת. מעבר לחשיבות הערכית, היכולת לאמפתיה היא נדבך חשוב ביותר בהתפתחות הילד. יכולת זאת קשורה לתחומים רבים של התפתחות . קיימת חשיבות מיוחדת לשנה השנייה והשלישית בחיי הילד. בשנים אלה נובטים ניצני האמפתיה ומאפשרים התפתחות חברתית ומוסרית.
התפתחות "העצמי" (self) – לעיתים אנו פוגשים תגובות של הורים ומחנכים שאומרים "עם כל רצוננו לגדל ילד אמפתי, אנו חוששים לגדל ילד ותרן מדי שאינו יודע לעמוד על שלו". למעשה התפתחות יכולת האמפתית מבטיחה את ההפך. פעוט שמפתח תחושת "עצמי" ברורה הוא פעוט שיודע להבחין ולשים גבולות בין עצמו לבין פעוט אחר, מודע לשוני בין מצבו הרגשי למצב חברו, יודע מה עוזר לו להירגע ומה עוזר לאחיו להירגע, מה הצרכים שלו ומה הצרכים של הזולת. כלומר, ככל שהיכולת לאמפתיה מפותחת יותר כך תתפתח תחושת "עצמי" ברורה ומגודרת. לפי הגדרות של greenspan, התפתחות "עצמי" טובה היא זו שתבטיח בעתיד הסתגלות והתאמה (אדפטציה) ליחסים בין אישיים ולמציאות חיצונית.
התפתחות רגשית – greenspan מתאר את מאפייניו של האדם הבוגר להתייחס לזולת באמפתיה גם במצבים של קושי (אני יכול לכעוס מאוד על הזולת ויחד עם זאת להבין את מצבו). כדי לרכוש יכולת זו יש לפתח את "החשיבה האמוציונלית" או ההבנה הרגשית שמתפתחת בשנה השנייה לחיים. ההבנה הרגשית שנמצאת בבסיס האמפתיה היא זו שמאפשרת להבין סיבה ותוצאה של רגשות. ילד, שבתהליך הסוציאליזציה שלו נפגעת היכולת – יתקשה בראייה אובייקטיבית וממוקדת של המציאות.
התפתחות מוסרית – כדי שאדם יוכל להיות מוסרי כבוגר, עליו לפתח הבנה ורגישות למצב הזולת. אם אנו נמנעים מפגיעה בזולת רק מפחד החוק או בשל חשש מעונש – אנו מתנהגים באופן "נורמטיבי" אך לא מוסרי. אדם מוסרי נמנע מלפגוע כי הוא מבין את השפעת מעשיו על האחר ("אם תרביץ לחבר זה יכאב לו"). בעבר חשבו שניצני ההתפתחות המוסרית במתחילים רק בגיל חמש-שש (kohlberg). כיום אנו יודעים שבתנאי סוציאליזציה מתאימה, מתחילה התפתחות מוסרית כבר בשנה השנייה לחיים. במחקרים של smetana (1985) נמצא כי בני 3 יכולים להבין את ההבדל בין עבירה כל מוסכמות, כלומר על חוקי הגן (כגון לא לסדר את הקוביות במקום) ועבירה על חוקי המוסר ( כגון לפגוע בילד אחר ).
התפתחות חברתית – היות ומרבית הפעוטות נמצאים במסגרת חינוכית, החשיפה לחברת בני גילם יכולה להיות חוויה מתסכלת ואף פוגעת או חוויה מלמדת ומפתחת (belsky, 1983, 1988). היכולת האמפתית משפיעה על ההתפתחות החברתית. הבנה ואכפתיות למצב הפעוט האחר והיכולת להגיב בהתאמה לצרכיו, מאפשרות לפעוטות בגיל זה להבין חוקים חברתיים. למרות שרוב הזמן הם אכן משחקים זה לצד זה, מחנכות שמעודדות משחק חברתי נוכחות לדעת שפעוטות מסוגלים גם למשחק הדדי אחד עם השני. פעוטות מסוגלים לתאם פעולות, להתייחס להבעות רגשיות ולהגיב בהתאם. כבר בגיל כה צעיר ניתן לצפות בתופעות חברות ממש, כלומר הם מסוגלים ליצור קשר משמעותי ומתמשך עם חבר אחד (howes, 1987).

תפקיד המבוגר
כאמור, היכולת האמפתית היא יכולת מולדת שהולכת ומתפתחת תוך יחסי גומלין עם הסביבה. לתרבות, למשפחה ולמסגרת החינוכית יש השפעה רבה על גילויי האמפתיה. יש תרבויות המעודדות את ההתנהגויות האמפתיות ויש תרבויות שאין מעודדות אותן. כך גם מסגרות חינוכיות שונות. במחקרים נמצא שמטפלות שהדגימו איך נוהגים באמפתיה, ילדים למדו  מהן כיצד לנהוג כך בינם לבין עצמם, בעוד שבמסגרות שבהן המטפלת הסתפקה בהוראות כגון "תשחקו יחד" הילדים היו צייתנים בנוכחותן וגילו מעט מאד אמפתיה (צור, 1992).

להלן מספר עקרונות שיעזו למחנכת לטפח התנהגויות אמפתיות:
הדגימי איך את, המחנכת – מחבקת, מלטפת, לוקחת על הידיים פעוט במצוקה. הפעוטות מתבוננים בכך ומחקים.
הבליטי את הטון הרגשי, שיהיה מותאם לסיטואציה. אין זה מרגיע כאשר מחייכים כל הזמן – הבעת פנים צריכה להיות מותאמת לרגש. כאשר את דואגת ומחייכת הפעוטות מתבלבלים בקריאת האיתותים.
הסבירי רגשות כדי לפתח את ההבנה הרגשית: "דני עצוב כי הוא מתגעגע לאבא", "תמי כועסת כי חטפו לה את הדלי" וכו´.
הזמיני פעוטות לעזור לפעוט במצוקה: "אתם יודעים למה רועי בוכה? הוא מתגעגע לאימא. למי יש רעיון איך נוכל לנחם אותו?" אל תרחיקי! כאשר את מרחיקה פעוטות מחבר במצוקה הם לומדים שאין זה מתפקידם לעזור.
התייחסי גם לניסיונות עזרה לא מוצלחים של פעוטות: "אני יודעת שניסית ללטף את רועי, אבל לרועי זה לא נעים כעת".

העמותה לגיל הרך חבל מודיעין