חשיבות ההקראה בגיל הרך

12/12/2018

חשיבות ההקראה בגיל הרך

אנו  נמצאים בתקופה בה יש עושר רב  של ספרי ילדים, ספרים שהם בבחינת הקלאסיקה של ספרות הילדים, ספרים של משוררים בני זמננו, ספרים מתורגמים וכן ספרים שנכתבו על ידי כותבים עצמאיים.

למפגש של ילד בגיל הרך עם ספר חשיבות רבה. הספר הינו תמצית תרבותית רבת עוצמה שמפגישה את הפעוט עם אופני התקשורת והחשיבה האנושיים: תמונה, טקסט וקול אנושי (של ההורה שמקריא). לפיכך, חשוב להושיב את הילד על הברכיים ולספר לו את הסיפור, ללוות את הטקסט באינטונציה מתאימה ובקצב המתאים ליכולת הריכוז שלו, תוך שיטוט עם האצבע שלנו על הפריט בתמונה עליו מתמקד הטקסט.

מה הילד לומד באמצעות הספר ?

  • הוא לומד להקשיב לשפה, לרצף העלילה, לשורה ארוכה של משפטים המהווים שלמות סיפורית בנויה. בפועל, ההורה מקריא את  הטקסט, הילד משוטט עם עיניו בתמונה. כך, הוא לומד להתבונן בתמונות, להבין את חלקן החשוב בהתרחשות הסיפורית, למצוא עולם של סמלים חזותיים המייצגים את המציאות ואת הדמיון.
  • על ידי המפגש עם הספר, הילד לומד להשתמש במספר מקורות מידע שונים. מידע המגיע מהתמונה, מידע המועבר לו מהטקסט שמקריאים לו, מידע מההסבר של ההורה לטקסט (אם יש צורך בכך). ישנה חשיבות רבה לאינטונציה שבה ההורה מקריא את הסיפור, כיוון שכך הילד לומד על הרגשות המתלווים לסיפור.
  • בכך שההורה מורה עם אצבעו את התמונה, הילד לומד להפריד בין התמונה לרקע ובכך ההורה עוזר לו למקד את התפיסה .
  • הספר מהווה את המפגש של הילד עם העולם האמיתי שבחוץ. בעזרתו, הוא לומד על העולם שסובב אותו עוד הרבה לפני שהוא פגש את הדבר האמיתי. הוא נתקל במושגים, דמויות, צמחים ועוד, שאותם הוא יגלה בעתיד הלא רחוק.
  • ככל שנרבה להקריא לילד ספרים וסיפורים, כך טווח הקשב והריכוז שלו יתארך.
  • הרי זה ברור ומובן מאליו שהחשיפה של הילד לספר מגדילה את אוצר המילים שלו. תמיד אומרים לנו ההורים הצעירים להרבות ולדבר עם הילדים. אולם, לעיתים קשה לנו לגוון את אוצר המילים והספר מקל עלינו ונותן לנו אפשרות אמיתית לעשות זאת. נוסף לכך, הילד לומד בעל פה טקסטים וכך המילים של הסיפור הופכות למילים שלו. הוא לומד להשתמש בהן בחיי היומיום שלו. בעגה המקצועית זה נקרא טרנספורמציה – העברה.
  • במפגש של הילד עם ספר הילדים, הוא נפגש גם עם סימני הכתב והמספר. הוא מבין שהסימנים הכתובים בספר מספקים אינפורמציה ומסרים לשוניים של השפה.  ילדים, לפני שהם מבינים במלואם את הסימנים הללו, רגישים לגבי ההבדלים בין ציורים, סימני כתב ומספרים. באמצעות התיווך של ההורה, הילד לומד להבדיל בין האיור לכתוב, הוא מקבל ידע על מערכת הסימנים השונים. ידע על כך שמדפדפים בספר מצד ימין לצד שמאל, שקוראים מלמעלה ויורדים למטה. זהו עקרון הכיווניות שהוא תלוי תרבות כמובן.
  • על ידי ההקראה, נוצרת בין הילד להורה קירבה וחמימות אנושית והילד תופס את ההורה כמקור לידע אינטלקטואלי.
  • ספר ילדים טוב נוגע ברגשות של הילד, גורם לו להזדהות עם הגיבור וללמוד ממנו כיצד להתמודד עם קשיים או עם רגשות שמציפים אותו.

באיזה גיל להתחיל להקריא לילד סיפור?

בגיל 8-10 חודשים התינוק מתחיל לשיים, לתת שם לדברים בסביבתו. זהו גיל שבו נציג בפניו ספרי תמונות של חיות או של עצמים מסביבתו המוכרים לו. ישנם ספרים הכתובים בחרוזים שמאוד מתאימים לגיל זה.

בסביבות גיל שנה וחצי, אוצר המילים מתרחב בקצב מואץ. התינוק ילמד בין 6-10 מילים ביום. תינוקות בגיל זה מצביעים ללא הרף וכך גורמים לנו לקרוא בשם החפץ שהם מצביעים עליו.  הם מבינים שמילים מייצגות דברים ולעיתים קרובות הם מחקים כל מה שהם שומעים. זו אחת מדרכי הלמידה של חוקי הלשון והדקדוק.

בתהליך הזה של רכישת השפה, יש חשיבות רבה לשפה שהילד שומע בסביבתו. ואחת הדרכים להשביח את השפה שהוא שומע וקולט היא באמצעות ספרי ילדים איכותיים ומגוונים.

 על מה הורה צריך להקפיד בהקשר של ספר?

  • לחנך את הילד לתת כבוד לספר.
  • לחנך את הילד לשמור על הספר.
  • לא לקרוע ולא לצייר בתוכו.
  • לא להכניס לפה את הספר.
  • להניח במקום מתאים.
  • לחוש הנאה במפגש עם הספר.

מהם הקריטריונים לבדיקת טיבו של ספר?

חשוב לנו כהורים לעיין בספר לפני שאנחנו קונים כדי לעמוד על איכויותיו ולבדוק את התאמתו לילד שלנו ולמטרות שלנו. אם מטרתי היא לחנך את הילד אני אבחר ספר עם מסרים המתאימים לנושא אותו אני רוצה לחנך. אם אני רוצה ללמד את הילד לספור, אני אבחר ספר שעוסק בכך. בכל מקרה, אני אקפיד על איכות מילולית ואקרא את הספר לפני הרכישה.

הטיב האמנותי – מתייחס לאסטטיות של הספר ולתוכן המילולי שלו.  עבור הגיל הרך מתאימים ספרים הכתובים בחרוזים, בעלי  קצב  ופזמון חוזר. כל אלה מאפשרים לילד לזכור את הטקסט ולהיות שותף פעיל בסיפור.

אני כהורה צריך להתייחס למדדים נוספים בבחירת ספר. ישנם ספרים המספרים על חוויות ילדות  שהן אוניברסאליות, שכל ילד באשר הוא ילד, נתקל בהן. לכן, אני הוא שמכיר את הילד שלי ויודע מה יכול להתאים לו. כאשר ספר קולע לחוויות הרגשיות של הילד מתרחשים קשב ולמידה. אם אני, ההורה, אוהב את הספר, אני אוכל להעביר את אהבה זו לילדי.

איך מתמודדים עם ילדים שלא רוצים לשמוע סיפור?

ילדים שלא רוצים לשמוע סיפור הם ילדים שלא מתווכים להם את ההנאה הרגשית, הרוחנית, האסטטית והמילולית המושגת באמצעות הספרים. צריך לדעת מה מעניין את הילד ודרך העניין של הילד, למצוא לו את הספר המתאים.

סיפור לפני השינה כן או לא?

סיפור לפני השינה זהו מנהג מעולה. הוא מכריח אותנו ההורים לקרוא לילד ספר לפחות פעם אחת ביום. אין גיל מובהק שבו מומלץ להפסיק עם נוהג זה. בדרך כלל יהיה זה הילד שלכם שיאותת באיזה גיל להפסיק.

כותבת: שרית מרדכי- מנכ"לית העמותה לגין הרך בחבל מודיעין