יום המשפחה

03/02/2019

יום המשפחה

יום המשפחה הוא זמן נהדר לעצור את מרוץ החיים, לבלות עם האהובים שלנו ולהוקיר להם תודה.

הצורך הקיומי של האדם הוא הצורך בהשתייכות. כשם שאנו זקוקים למים ולמזון – תחושת השייכות היא החמצן שאנו נושמים.

המשפחה היא הקבוצה הראשונית אליה אנחנו משתייכים.

התינוק שלנו נולד חסר ישע והוא תלותי לחלוטין בסביבה המקיפה אותו.

תפקידנו ההורים הוא קודם כל לספק לו את אותה תחושת שייכות.

איך אנחנו יכולים לעשות זאת? שלושה תנאים שאם נקיים אותם יהוו בסיס בריא לצמיחה ולהתפתחות.

1.       קודם כל לאהוב אותו. כמה טבעי, לכאורה. אבל לא תמיד פשוט לאהוב את ילדינו כמו שהם, ללא תנאי, ללא סייג, ללא ביקורת וללא השוואה.

2.       לתת לו תחושה שהוא נחוץ. שאי אפשר בלעדיו. אם נאפשר לו להיות מועיל ותורם הוא ירגיש שהוא נחוץ. כבר בגיל הרך עוד בשלבי ההתפתחות הראשוניים של התינוק אפשר לתת לו תחושה שהוא תורם. בזמן שאנו מחליפים לו טיטול. הוא מתבונן בנו ומחייך. הוא משתף פעולה ואינו מתנגד. זו תרומה לו ולנו.

3.       לתת לו תחושה שהוא יכול. שהוא מסוגל. כך נעזור לו לבנות את הדימוי העצמי שלו.

זו בשפה האדלריאנית הדרך שלנו לאפשר לילדינו להשיג את הרגשת השייכות. כך נעזור לו לעצב את "האני" שלו.

א= אהוב

נ= נחוץ

י=יכול

כל המעשים וההתנהגויות של ילדנו, המודעות והלא מודעות מכוונות להשיג את הצורך הזה.

זו מוטיבציה טבעית. ילדנו יכולים להשיג אותה בדרכים חיוביות ומועילות אם נאפשר להם לפעול ולהתנסות. נעודד ונחזק על שניסו גם אם באותו הרגע לא הצליחו. נאמין בהם ובדרך שהם עושים. האמונה שאני מסוגל היא המפתח ליכולת ההתמודדות. תחושת המסוגלות חשובה ביותר להתפתחות של ילדנו שתאפשר לו בעתיד להתמודד עם האתגרים שמזמנים לו החיים. המשפחה היא המרחב האישי המשמעותי ביותר בו הילד שלנו מתנסה ומתפתח. זוהי קבוצת ההשתייכות הראשונה בה חשוב לעזור לו לגדול ולעבור מתלות – לעצמאות. כדי שילדנו יגדל  ויהפוך לאדם עצמאי נאפשר לו כבר מגיל צעיר לנסות ולהתלבש לבד גם אם זה לוקח יותר זמן. ניתן לו תפקיד בבית שיהיה רק שלו ומותאם לגילו. תפקיד שמצד אחד יאתגר ולא יהיה קל מדי ומצד שני לא יתסכל ויהיה קשה מדי. בהמשך נשאל אותו ונתייעץ אם הוא רוצה להחליף תפקיד ועם הגיל נאתגר אותו וניתן לו תפקידים נוספים. כל זה נעשה עוד כשהוא קטן וצעיר. לא נחכה לגיל ההתבגרות. ילד שגדל ללא דרישות גדל להיות אדם שאינו מסופק ואינו יכול להתמודד עם תסכולים ועם משימות החיים.

לא תמיד פשוט להיות הורה אך אין ויכוח שזהו תפקיד חיינו. תפקיד עם אחריות אין סופית והרבה הרבה תגמול.

בואו ונקדיש לו מחשבה. אם לא חשבנו עד כה, עכשיו זה הזמן לכבוד יום המשפחה. נחשוב על החזון ההורי שלנו ואח"כ נפרוט אותו לכלים בסיסיים ונציב לעצמנו מטרות.

בואו נעזור לילדנו לגדול ולהיות האדם שהיינו רוצים שיהיה. הכל בתוך מסגרת של גבולות. כשיש גבולות – ילדנו יכולים לנוע בביטחון. ילדינו יכולים ליפול וגם להיכשל. רק כך יוכלו לחוות בעתיד הצלחות. הרי מהו כישלון? הצלחה שמתעכבת. אל תפחדו להיות סמכותיים. כשיש סמכות הורית ילדנו מרגישים שיש אמא ושיש אבא שאפשר לסמוך עליהם.

לכל אחד מכם יש חזון הורי אחר שבנוי על ערכים, אמונות ותפישות הוריות שונות. בכל פעם שאתם מגיבים להתנהגות של הילד שלכם – שאלו את עצמכם האם התגובה שלנו מקדמת אותו ומצמיחה או שמעכבת. האם התגובה ההורית שלנו מעודדת אותו ומאפשרת לו להתפתח ולחוש בטוח ושלם במרחב המשפחתי?

לסיום,

המשפחה היא מקור החוסן והיא גאוותנו.

כהורים, הדרך הטובה ביותר להמריץ את ילדינו להפוך למבוגרים שחלמנו שיהיו, היא להפוך לסוג המבוגר שהיינו רוצים שיהיו.

יום המשפחה שמח!

עינת גורדון-שייר.052-8708749

 מדריכה חינוכית ומנחת הורים בעמותה לגיל הרך.