נשיכות בגיל הרך: מאפיינים התפתחותיים ודרכי התמודדות

26/12/2018

נשיכות בגיל הרך: מאפיינים התפתחותיים ודרכי התמודדות

לכל אורך הגיל הרך עוברים הילדים תהליך מתמשך של בניית ישות נפרדת, עצמאית וייחודית.

תהליך הכרוך לעתים במאבקי כוח סוערים המלווים בגילויי רכושנות, קנאה וזעם. הילדים נתקלים בגבולות המציאות, ופורקים את זעמם ותסכולם על המבוגרים העומדים מולם, על בני גילם וגם על חפצים דוממים.

מי לא מכיר את הסיטואציה שפעוט יושב על הרצפה, עסוק במשחק ולידו פעוט נוסף שמשחק עם צעצועים שלו- לכאורה משחקים יחד אך בעצם כל אחד משחק עם עצמו. אחד הפעוטות חומד וחושק בצעצוע של האחר…וללא כל סימן או אזהרה לפתע  נושך את חברו. … שוד ושבר! המבוגרים נבהלים ומיד מגיבים. בד"כ בכעס רב, בצעקה וברצון עז לגונן על הפעוט הננשך. זה יכול להיות הילד שלך, הילד של השכנה, ילד במעון.

נשיכות בגיל הרך הן תופעה מוכרת ומתרחשות בסביבות גילאי שנה וחצי-שלוש כחלק מבדיקת הסביבה של הילד. הנשיכה מהווה סוג של תוקפנות ומרדנות אך אל לנו להתייחס אליה כאל מעשה אלים. בניגוד לגילויי תוקפנות אחרים –הנשיכות עובדות כמו במטה קסם נגד הסבלנות שלכם ההורים ובכך יוצרות חרדה בקרב הצוות החינוכי.

הנשיכות משאירות סימן לאורך זמן ונוצר פער משמעותי בין איך הילד הננשך חש לעומת ההורה שמיוסר לאורך זמן רב יותר. ככל שהתינוק גדל הוא הופך לפעיל יותר וגם הכוח המופעל בנשיכה הוא משמעותי יותר.

בגיל זה יש מס' מאפיינים התפתחותיים:

  • הפעוט מתחיל לגלות שהוא ישות נפרדת מהסביבה שלו: (הורה, מטפלת). בודק ואף נהנה לגלות שהרצון, המניעים והכוונות שלו הם שונים מאלו של סביבתו.
  • למידה והפנמה של חוקים חברתיים: שלב זה מאופיין במרדנות ולכן לא מעט פעוטות, לעתים קרובות נוטים לא לפעול לפי כללי החברה. הם נמצאים בתהליך של למידה מה מותר ומה אסור.
  • בשלב זה עדיין לא התבססה אצל הפעוטות יכולת מלאה לאמפטיה- הפעוט אינו מודע למשמעות הסבל הנגרם לחברו.
  • קושי לעכב התנהגות ולהתאפק: עדיין מתקשה לדחות סיפוקים ולווסת את התנהגותו. כאשר נתקל בסיטואציה מתסכלת , הוא עלול להגיב באופן פתאומי בנשיכה.

חשוב לציין שיש הבדלים אינדיבידואלים בין ילדים ולכן לא כל הילדים נושכים.

הסיבות לנשיכה אצל ילדים מסוימים יכולות להיות מגורמים שונים:

גורמים תחושתיים :ילדים מסוימים זקוקים לגירוי תחושתי עמוק יותר.

גורמים מוטוריים: סרבול או עיכוב התפתחותי עלול לגרום לתסכול.

גורמים שפתיים-תקשורתיים: קושי עדיין ביכולת הביטוי וביצירת תקשורת.

טמפרמנט: הטמפרמנט הוא מולד. ילדים בעלי טמפרמנט קשה יותר נוטים להגיב בעוצמה חזקה יותר אל מול תסכולים.

גורמים משפחתיים וסביבתיים: ישנן תקופות שעשויות להיות קשות יותר עבור הילד (לידת אח, מעבר דירה, וכו). גורם סביבתי נוסף הוא למידה חברתית-כשילד גדל בסביבה בה ילדים אחרים (אחים גדולים למשל) מביעים את כעסם ע"י תוקפנות הוא נוטה לאמץ התנהגות זו.

לפעמים הורים נוטים להביע חיבה כלפי ילדם בדרך של נשיכות ידידותיות: "אתה כזה מתוק, מתחשק לי לאכול אותך"- אנחנו לא עומדים במתיקות של ילדנו- אנחנו מצליחים לווסת את הנשיכה/נשיקה מה שהם לא מסוגלים לעשות.

הורים שילדם ננשך מגיבים לעתים בכעס רב כלפי הצוות אך חשוב להבין שלרוב הנשיכות אינן תוצאה של חוסר השגחה והן יכולות להתרחש תחת עינן הפקוחה של ההורים ושל הצוות.

מה כן עושה הצוות החינוכי על מנת לנסות ולמנוע את הנשיכה הבאה:

(מומלץ גם לכם ההורים לפעול באופן דומה עם ילדיכם)

קודם כל תצפיות: תצפית על הילדים שיש להם יותר נטייה לנשוך ולנסות לזהות מהם הזמנים בהם נוטה הילד לנשוך: בשעת חצר, בזמן שהוא עייף, מתוסכל וכו', האם הנשיכות מופנות כלפי ילד מסוים?

נקודה נוספת משמעותית היא התווך של הצוות לאחר המעשה ולמידת הילד את האלטרנטיבה: " אני רואה שאתה רוצה את הצעצוע, אפשר להביא ביחד צעצוע אחר", "אתה מאד עייף עכשיו, אפשר להניח את הראש על הכרית ולנוח מעט", " אתה רוצה לעבור אז תבקש ותאמר: זוז בבקשה" ועוד. חשוב שהתגובה תהיה עקבית וקצרה. אין צורך לנאום לילד בנושא הנשיכה.

מומלץ לשים לב להצלחות של הילדים ולהתנהגויות החיוביות, להתייחס ולהגיב בהתלהבות, בחום ובאהבה ובעיקר לעודד ולתת תחושת יכולת.

כמובן שככל שההיכרות עם הילדים שלנו עמוקה יותר ואנו מודעים לטמפרמנט שלהם –נוכל לסייע להם בזמנים קשים: כשהם פחות מווסתים.

הצוות מעדכן את ההורים של הילד שננשך והן את ההורים של הילד שנשך וכמובן משתף בדרכי ההתמודדות וההתערבות.

ככל שהצוות במעון יעבוד בשיתוף פעולה עמכם ההורים והתגובות תהיינה עקביות כלפי הילדים הנושכים והננשכים- כך יתאפשר פתרון יעיל שיעזור בצמצום התופעה.

חשוב לפנות לצוות ולשתף בתחושות שלכם ולא לשמור בבטן ולהתייעץ במידת הצורך בכל דבר שמטריד/מעסיק אתכם .

אסיים במשפט הרגעה: הנשיכות הן תופעה התפתחותית, מוכרת ותקינה ובעיקר חולפת.

עינת גורדון -שייר

0528708749

מדריכה חינוכית ומפקחת בעמותה לגיל הרך

מנחת  הורים וצוותים חינוכיים.

ביבליוגרפיה:

עדנה כצנלסון(1988), הורים ילדים ומה שביניהם. הורים וילדים מו"ל.

ד"ר רונית פלוטניק, מירה אשל (2008), ספר הגן: תכנית פסיכופדגוגית אקולוגית על פי שלבי ההתפתחות של הילד וההורה מלידה עד שש ברוח החינוך הקיבוצי. עמ' 158-162

תה לגיל הרך חבל מודיעין