פחדים בקרב ילדים

17/04/2019

פחדים בקרב ילדים

"הפחד הוא תחושה, הרגשה עמוקה אותה כולנו חווים במצבים בעוצמות ובתדירות שונה. כמו כן הפחד נחווה על ידי כל אחד בדרך שונה". הילדים חווים את העולם בדרך שונה מאוד מהאופן שבו אנו המבוגרים חווים אותו. יכולת השיח, החשיבה והשפה העשירה של ילדים נוטה לבלבל אותנו המבוגרים, ולגרום לנו לחשוב כי תפיסת עולמם זהה לדרך תפיסת העולם שלנו. אחת מדרכי הביטוי לתפיסת העולם באופן שונה הוא הפחד.

עד גיל 6 חודשים – פחד משינויים סביבתיים

ניתן לראות מהתינוק סימן המביע פחד, פחד מולד כגון רפלקס מורו, הגורם לגופו של התינוק להירתע לאחור, ידיו נפרשות לצדדים ואז ידיו מתכנסות והגוף מתכווץ. אפקט מורו מאותת לסביבה האנושית על גירוי חזק מדי למשל כאשר דלת נטרקת, על המבוגר להתייחס לסימן זה ולהנמיך את עוצמת הגרייה לה נחשף התינוק.הוא הפחד.

מגיל 6-8 חודשים – חרדת נטישה

הילדים מתחילים לפתח חרדת זר וחרדת פרידה. ניתן לצפות בהתנהגות זו בכיתת התינוקייה במעון, הפחדים מעידים על יכולתו של התינוק להבחין בין המבוגרים המטפלים בו באופן קבוע לבין האחרים. למרבית התינוקות העדפה בולטת לדמויות מוכרות ורתיעה מאנשים שלא פגשו. חשיפה הדרגתית לזר, בניית יחסי אמון בינו לבין הדמות , מאפשרת לילד להגדיל את מעגל האנשים שהוא יכול לרגיש נוח בקרבתם.
צוות המטפלות/מחנכות וההורים יכולים לעזור לילד לחוש ביטחון ולהתגבר על הפחד בשלב זה, על ידי משחקי "קוקו", "מחבואים", העלמת חפצים ולימוד בהדרגה שהם הולכים וחוזרים. ככל שהילד גדל, הוא לומד שכאשר הדמות הקבועה לא נמצאת לידו היא ממשיכה להתקיים בהמשך כאשר היא תלך ותחזור חרדת הנטישה הולכת ונעלמת.

מגיל שנה עד שלוש שנים

על פי פיאז'ה מופיעים ארבעה מאפיינים מרכזיים בשלב זה: אגוצנטריות, אינטואיטיביות, הנפשה וחשיבה טרנסדוקטיבית. מאפיינים אלו גורמים לעיתים לפערים בתפיסת עולמו של הילד ובעקבות כך עשויים להעלות פחדים חדשים.
חשיבה אגוצנטרית – הילד מתקשה לראות נקודת מבט שונה משלו (Miller,1990). התפתחות האגוצנטריות והתחושה של עוצמה יתרה הינן תופעות בריאות, בלעדיהן היה הילד חש עצמו חסר חשיבות וחסר אונים. תופעה אשר ממחישה את אפיון זה ניתן לראות כאשר ילדים אינם מעוניינים לחלוק את הצעצוע או המשחק אשר בידם עם חבר.
חשיבה אינטואיטיביות – בשלב הסנסו-מוטורי ילדים משתמשים בחושים ללמידה ולהכרת הסביבה. חוויה חושית שלא מלווה בהגיון נתפסת כחוויה מפחידה . לדוגמא הילד שומע את רעש שואב אבק וחושש שהוא ישאב ההורה יסביר וימחיש את הסיבה לתופעה ויאמר: "אתה לא יכול להישאב אתה גדול והחור השואב קטן".
הנפשה –(אנימיזם) – הענקת רוח חיים, רצון ומחשבה לגירויים דוממים. למשל: ילדים חושבים כי גם עצמים הם יצורים חיים. הם נתקלים בקושי להבחין באורח ברור בין מציאות לדמיון. יכולתו של הילד לדמיין דברים, יחד עם הקושי להבחין בין דמיון למציאות, גורמים לשתי מגמות מנוגדות לכאורה: מצד אחד הם מולידים פחד, מצד שני השימוש בדמיון עשוי להיות כלי מצוין להבריח פחדים. ביטוי לכך ניתן לראות במשחק תפקידים בו הילד הינו נמר, אריה טורף, גיבור על, נסיכה, ועוד. כך גם ילדים נוהגים לומר משפטים כמו: "אני אוכל אותך". החבר שנאמר לו המשפט הזה עלול להיבהל עד מאוד ולהאמין כי אכן חברו מסוגל לאכול אותו..

המאמר נכתב על ידי זהבה מימון מדריכה ומפקחת חינוכית במעונות יום ומאמנת מומחית לילדים בעלי תופעת ADHD
נייד: 054-3193619